פסק-דין בתיק בע"א 11254/02

1. עובדות וטענות

התובעים הם בעלי הזכויות והמחזיקים בדירה בת 3 חדרים, מטבח ומרפסת שירות ברחוב חפציבה  15 ביישוב קדומים  שבשומרון (להלן: "הדירה"), אשר נרכשה על ידם  מהנתבעת, חברה פרטית לייזום ובנייה, בהתאם להסכם מכר שנחתם ביניהם ביום 18/05/99 (להלן: ההסכם)ף ונמסרה לידיהם  ביום 21/01/01 .

ביום 17/01/05 הגישו התובעים התביעה דנן, בה עתרו למתן צו עשה כנגד הנתבעת המורה לה לתקן את כל הליקויים  הקיימים בדירתם, ובמיוחד את  הרטיבות הקשה הקיימת לדבריהם בחלקים נרחבים של הדירה, והכל בפיקוחו של מהנדס מומחה מטעם בימ"ש. בנוסף עתרו התובעים לחיובה של הנתבעת בפיצוי כספי  בסך של 150,000 ש"ח (סכום שהופחת לטענתם "לצרכי אגרה" ומתוך "הנחה" כי בעקבות צו העשה שיינתן נגדה יתוקנו חלק מהליקויים),  וזאת כפיצוי בגין עלות תיקון הליקויים החמורים הקיימים לטענתם בדירה (בסך של 209,196 ש"ח)  בהתאם לחוות דעת הנדסית של מומחה מטעמם (מהנדס אליעזר גוכמן) מיום 02/03/04 ; בגין  ירידת הערך שנגרמה לדירה עקב הליקויים החמורים הקיימים בה (בסך של 64,500 ש"ח) בהתאם לחוות דעת שמאית של מומחה מטעמם (השמאי גיל לזר)  מיום 15/12/04 ; בגין עגמת נפש, אובדן הנאה ובזבוז זמן (בסך מוערך של 25,000 ש"ח) ובגין הוצאות דיור חלופי, הוצאות העברת הריהוט ואובדן השתכרות בעת ביצוע התיקונים בדירה (בסך מוערך של 20,000 ש"ח) .

על פי הנטען בכתב התביעה, כבר במהלך תקופת הבניה, ועוד טרם מסירת החזקה בדירה לרשותם,  הבחינו התובעים בליקויי איטום אשר גרמו לבעיות של רטיבות ועיבוי בדירה , והודיעו על כך לנתבעת,  אך זו הבטיחה להם, כי עד  למסירה הדירה הבעיה תטופל. דא עקא, עם קבלת הדירה גילו התובעים לדבריהם ליקויים קשים וחמורים של רטיבות ונזילות מים בדירה, ו במשך ארבע שנים תמימות ניסו לגרום לנתבעת להביא לפתרונם, אך ללא הועיל, שכן הנתבעת  נהגה כלפיהם בזלזול,  בהתחמקות , ב"משיכת" זמן,  וגם נסיונות התיקון המעטים שנעשו מצידה  היו בבחינת "כוסות רוח למת". נוכח אוזלת ידה של הנתבעת לתקן הליקויים בעצמה, חרף שלל ההזדמנויות שניתנו לה לשם כך, טוענים התובעים, כי לא נותרה בפניהם כל ברירה זולת הגשת התביעה דנן. 

הנתבעת מצידה טוענת, כי התביעה דנן לא נועדה אלא כדי להעשיר קופתם של התובעים על חשבונה, באמצעות העלאת טענות מופרכות בדבר קיומם של ליקויי בניה,  אשר נולדו כל כולן בעקבות " נקודות רטיבות בודדות בדירה" (ס' 1 לכתב ההגנה). מכל מקום טוענת הנתבעת, כי היא הסכימה זה מכבר לתיקון ליקויי הרטיבות הקיימים בדירה, אך התובעים הם שמנעו ביצוע התיקונים בשל " דרישות מוקדמות שהציבו לה התובעים לאשר את העבודות מראש ו/או בשל מגבלות ולוחות זמנים לא ריאליים שהקציבו לה להשלמת העבודה כולה" (ס' 1 לכתב ההגנה).

עוד טוענת הנתבעת, כי חלק ניכר מהליקויים הנטענים ע"י התובעים נגרם עקב "אחזקה לקויה"  ועקב עבודות שונות שביצעו התובעים בדירה בעצמם ובאופן לא מקצועי (כגון קידוחים בתקרה והתקנת אלמנטים שונים בדירה). בענין טיב  הליקויים הקיימים בדירת התובעים והיקפם סומכת הנתבעת על חוות דעת הנדסית של מומחה מטעמה (המהנדס יגאל ברגמן)   מיום 03/04/05, בה הועמדה עלות תיקון הליקויים ע"ס של 17,660 ש"ח, בלבד, לא כולל מע"מ.

2.         מומחה מטעם ביהמ"ש, חוות דעת ונסיונות תיקון

ביום 26/05/05 מונה המהנדס והשמאי שמואל רוזנברג כמומחה מוסכם ומטעם ביהמ"ש על מנת שיחווה דעתו בנוגע לטיב הליקויים הקיימים בדירת התובעים ועלות תיקונם,  ובנוגע לירידת הערך שנגרמה לדירה (אם נגרמה) בעטיים של הליקויים. ביום 26/12/05 נתן המומחה המוסכם חוות דעתו, בה העמיד עלות תיקום הליקויים  הקיימים בדירה על סך של 30,500 ש"ח (עלות לנתבעת הנמוכה ב-35% מעלות התיקון לתובעים באמצעות קבלן מזדמן) , לא כולל מע"מ.

ביום 07/03/05 הוגשה לביהמ"ש הודעה בדבר הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, לפיה הנתבעת תחל בתיקון הליקויים הקיימים בדירת התובעים בהתאם לחוות דעתו של המומחה המוסכם בעצמה ו/או באמצעות מי מטעמה, מיד לאחר חג הפסח , ולאחר שתעביר למומחה שאלות הבהרה לגבי חלק מקביעותיו בחוות דעתו. 

ביום 10/03/08  (בעקבות החלטתי מיום  10/10/07  ולאחר מספר הודעות בדבר חוסר מעש שניתנו לתובעים ) ערך המומחה המוסכם ביקור נוסף בדירת התובעים, וביום 15/04/08 נתן חוות דעת משלימה, בה הועמדה עלות תיקון הליקויים אשר לא תוקנו ע"י הנתבעת (במסגרת ההליך דנן), על סך של 28,300 ש"ח (עלות לתובעים),  כולל מע"מ ופיקוח הנדסי.

ביום 20/08/09 , בעקבות שאלות הבהרה ששלח ב"כ הנתבעת  למומחה המוסכם, הגיש המומחה "הבהרות נוספות" לגבי חוות דעתו המשלימה, במסגרתן הבהיר כי מסמכים שנשלחו לו ע"י הנתבעת לאחר מתן וחוות דעתו המשלימה, עולה כי בדירה בוצע בידוד טרמי, ועל כן יש להפחית את עלות תיקון הבידוד הטרמי בסך של 13,000 ש"ח  מהעלות הכוללת שנקבעה בחוות הדעת, ולהעמידה על סך של 15,300 ש"ח בלבד.

ביום 15/04/10 ביקשו ב"כ הצדדים  לקבוע  התיק  דנן להגשת סיכומים ללא הגשת תצהירי עדות ראשית וללא שמיעת ראיות, ומכאן אפוא  הצורך בפסק הדין דנן.  

3.         דיון והכרעה  

3.1.      עלות תיקון הליקויים

מהסיכומים שהגישו בעלי הדין עולה, כי קיימת תמימות דעים בין התובעים לבין הנתבעת  לגבי סכום הפיצוי לו זכאים התובעים בגין עלות תיקון הליקויים אשר טרם תוקנו ע"י הנתבעת, לפיה  סכום זה יעמוד על סך של 15,300 ש"ח (עלות לתובעים באמצעות קבלן מזדמן) , כולל מע"מ ועלות פיקוח הנדסי , כאמור בחוות דעתו המשלימה של המומחה המוסכם מיום 15/04/08 ובהבהרות לחוות דעת זו מיום 20/08/09 ( סכום  המהווה את העלות שנקבעה בחוות הדעת המשלימה בסך של 28,300 ש"ח בניכוי סך של 13,000 ש"ח בגין עלות התקנת בידוד טרמי מתחת לאיטום הגג , לאחר שהנתבעת הוכיחה כי קיים בגג  בידוד טרמי) .

לפיכך, מחייב הנתבעת לשלם לתובעים סך של 15,300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה  (למדד מחירי תשומות הבניה למגורים של חודש יוני 2006)  מיום מתן חוות דעתו המשלימה של המומחה המוסכם (15/04/08) ועד לפרעון.

התובעים מבקשים להוסיף לסכום זה גם " ריבית מקסימאלית כחוק ממועד מסירת הדירה לתובעים ועד לתשלום בפועל" (ס' 23.2 לכתב התביעה; ס' 8.1 לסיכומי התובעים). הנתבעת מצידה טוענת, כי דרישתם זו של התובעים " מהווה כפל פיצוי, לא נזכרה בכתב התביעה ובוודאי שלא נזכרה בחוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש" (ס' 15.1 לסיכומי הנתבעת).

שאלת זכותו של רוכש דירה מקבלן, לתוספת ריבית בגין סכום שנפסק לו כעלות תיקון ליקויי הבניה שקיימים בדירתו,  נדונה בפסק הדין שניתן בענין בן אבו נ'  סלמן, במסגרתו קבע ביהמ"ש העליון, כי :

" הזכות לפסיקת ריבית קמה מקום שלתובע נגרם חסרון-כיס או נמנעה ממנו אפשרות השימוש בכסף. איש מן המשיבים לא טען שכבר ביצע את העבודות הקשורות בהחלפת התקרה בביתו וכי עקב כך נגרם לו חסרון-כיס. בפוסקו למשיבים הפרשי הצמדה העמידם בית-המשפט במצב בו היו אילו קיבלו מן המערערת את הפיצוי ביום הגשת חוות-דעתו של המהנדס ורשסקי; ויותר מכך לא היו המשיבים זכאים לקבל" (כב' השופט א' מצא ע"א 11254/02 בן אבו חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' דני סלמן ואח' , פס' 7 לפסה"ד מיום 15/01/04,  פורסם באתר "נבו")